תוספות רבי עקיבא איגר על משנה דמאי ה׳:י״א

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה דמאי ה׳:י״א
11 תָּרַם מִן הַדְּמַאי עַל הַדְּמַאי, מִדְּמַאי עַל הַוַּדַּאי, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. מִן הַוַּדַּאי עַל הַדְּמַאי, תְּרוּמָה, וְלֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת:
פירוש תוספות רבי עקיבא איגר על משנה דמאי ה׳:י״א
11 אות ס תרם מן הדמאי על הדמאי. קשה לי הא הוי ס"ס שמא שניהם אינם מעושרי' או שניהם מעושרים. ובטורי אבן הקשה כעין זה אמאי טומטום אינו מוציא מינו הא הוי ס"ס. שמא שניהם זכרים או שניהם נקבות ותירץ דא"כ גם הך טומטום יוציא אחר והוי ב' ספיקות דסתרי עיי"ש. וזה ל"ש הכא דלאחר שתרם עליו א"י להפריש ממנו למק"א. ולדברי הכ"מ שכתבתי פ"ג מ"ד ניחא אב"ה עי' בתשובת אבא מארי חלק א' מה שכתב על דברי הטורי אבן:
12 אות סא בהרע"ב ד"ה תרומה. ורוב ע"ה מעשרין וכו'. תמיה לי דכמו דיחזור ויתרום דחיישינן מה שהפריש הוי ממעושר והך הוא טבל והוי מפטור על החיוב ונשאר בטבלו. הא ניחוש ג"כ בהיפוך דשמא מה שהפריש הוא טבל והך מעושר ומפריש מן החיוב על הפטור ונשאר בטבל. ואפשר כיון שנותנו לכהן ואוכל בקדושת תרומה לא גזרו עליו חששות דדמאי. כמו דמצינו לעיל פ"א מ"ג בחלה ובמעשר שני ובמדומע דלא אסרו משום דמאי. ואף דיש לחלק דהתם בודאי הוי קדושת חלה וכן אינך אבל הכא ע"ג גופא דנין דשמא הוי מן החיוב על הפטור ולא חלה עליו שם תרומה. מ"מ י"ל כיון דמחזיקים ליה בקדושה כדין תרומה ל"ג בו חששות דדמאי ואף לר' אושעיא הובא בתוי"ט שם דמיירי בחלת ע"ה ומשום דאימת קדשים עליו. צ"ל דהכא דלחוש כולי האי שאחד מעושר ואחד אינו מעושר לא החמירו כיון דקדושת תרומה עליו ודו"ק: